052-8633093 [email protected]

ביטול שיקים חוזרים

ביטול שיקים (צ'קים) חוזרים וביטול הגבלה בבנק

עורך דין שלי גרשט תסייע בביטול צ'קים חוזרים וביטול הגבלה בבנק בהתאם לחוק צ'קים ללא כיסוי על ידי הגשת ערעור בצירוף סעד זמני לעיכוב ההגבלה בבנק.

חוק שיקים ללא כיסוי מגדיר את המאזן בין הבנק ללקוחותיו למספר שיקים המסורבים (שיקים חוזרים) בטרם הלקוח הופך למוגבל ומוכרז מוגבל בבנק ישראל.

ללקוח הבנק קיימת הזכות לערער על שיק שלטענתו הסירוב אינו מוצדק וזאת באמצעות סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי.

סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי מאפשר הגשת הערעור אך ורק אם סורבו עשרה שיקים שבגינם הלקוח הפך ללקוח מוגבל בבנק.

תביעה בסעד הצהרתי תתקבל רק במקרה כי טרם סורבו עשרה שיקים והלקוח הפך למוגבל.

חשוב להדגיש כי הערעור אינו על עצם ההגבלה כי אם בקשה לביטול וגריעת השיק ממרשם השיקים החוזרים אשר יביא לביטול ההגבלה.

עורך דין שלי גרשט תגיש את הערעור לבית משפט השלום במקום מחוז השיפוט בו ממוקם הסניף ממנו משוך השיק, לדוגמא אם הסניף מקומו בחדרה יש להגיש את הערעור לבית משפט השלום שבמחוז חדרה.

על פי התקנות לסדרי דין הספציפיים לחוק זה יש לפנות תחילה אל הבנק ולצרף לבקשה את הפנייה לבנק ותגובת הבנק אם קיימת.

על המבקש- המערער (לקוח הבנק) לפנות תוך 20 ימים מיום קבלת המכתב בדבר ההודעה על ההגבלה ו-10 ימים במקרה של הגבלה חמורה ולהגיש את ערעורו.

את הבקשה יש להגיש כשהיא נתמכת בתצהיר ובצירוף הראיות עליו המבקש סומך.

עילות עיקריות לביטול השיק – גריעת שיק ממרשם השיקים החוזרים

בהתאם לסעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי משרד עורכי דין שלי גרשט יבדוק את העילות המרכזיות לביטול הצ'ק בהתאם לחוק המונה קריטריונים אותם בוחן בית המשפט לביטול השיק המבוקש כשבבסיס הקרטריונים נבחנות השאלות האם מדובר בטעות, עיקול ויסוד סביר ללקוח להניח כי חובה היה על הבנק לפרוע את השיק.

טעות- טענה זו מקורה בטעות של הבנק ולא טעות של הלקוח או צד ג' או האוחז בשיק.

עיקול- כאשר מוטל על החשבון עיקול, אך לא כאשר מוטל על הכספים המגיעים מלקוחות של בעל החשבון.

יסוד סביר ללקוח כי חובה היה על הבנק לפרוע את השיק – טענה זו הינה טענה הנפוצה ביותר. היסוד לטענה זו היא כי היה מספיק כסף בחשבון לפרוע את השיק או קיים הסכם עם הבנק המחייב אותו לפרוע את השיק. די בחלופה אחת להוכחת טענה זו.

בחינת טענה זו היא בין הלקוח לבנק בלבד ולא לבין הלקוח לצדדים שלישיים, כך לדוגמא לא תשמע הטענה כי לא היו כספים בחשבון ביום הפרעון כי צד ג' לא העביר כספים אלו.

הטענה השכיחה הינה כי היה הסכם עם הבנק בעל פה. על מנת להוכיח טענה זו יש להניח תשתית עובדתית התנהגות הלקוח והבנק לאורך תקופה והתנהגות מתמשכת בין הצדדים. מקרה בו הבנק הסכים לקבלת השיק בתנאים החורגים מהסכמי האשראי אינה מחייבת את הבנק לנהוג כך כדרך קבע ועל כן טענה זו לא תתקבל, אך ורק אם יהיה בידי המבקש להוכיח כי מדובר בהתנהגות מתמשכת של הצדדים.

כלומר נטל ההוכחה בהסכם שבע"פ עם הבנק הינו נטל ראייה כבד וכי יש להוכיח כי יצרה אצל הלקוח יסוד סביר אובייקטיבי להוכיח כי הבנק מחוייב לפרוע את השיק ועל כן יש לבחון האם הייתה חובה לבנק לפרוע את השיק.

קיימות עילות נוספות אשר ניתן לבחון לביטול השיקים ואינם נכללים ברשימה בחוק ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו. אולם יש לשים לב כי אין דעה אחת כי הרשימה היא סגורה וכי יש פסיקה הטוענת כי הרשימה פתוחה.

סעד זמני לעיכוב הליכים בבקשה לעיכוב ההגבלה

מטרת הבקשה לסעד זמני הינה לעכב את ההגבלה לפני כניסתה לתוקף. את הבקשה יש להגיש יחד עם הערעור בשונה מסעד זמני בו ניתן להגיש את הבקשה לסעד ולאחריה את התביעה העיקרית.

בבקשה זו יש להניח כי למבקש ייגרם נזק מיוחד בנוסף לנזק הנטען בכל בקשה. המבחן הינו במערכת היחסים שבין הלקוח לבין הציבור ולא בין הלקוח לבנק. כלומר יש להוכיח כי לציבור לא ייגרם נזק וכי האינטרס הציבורי יישמר.

העיכוב הינו על החשבון ולא על בעל החשבון, כך שבעל החשבון אינו רשאי לפתוח חשבונות נוספים בזמן זה.

שימו לב, כי במידה והערעור ידחה תקופת ההגבלה תחל מיום דחיית הערעור ועל כן יש לבקש כי ההגבלה תיכנס לתוקפה גם בתקופת הערעור.